בלימודי האדריכלות בטכניון קיבלנו תרגיל פתוח במסגרת קורס עיצוב חופשי. התרגיל היה להפיק משהו שקשור לפנים וחוץ. אני זוכר שהנושא הזה ריתק אותי ממש ונסחפתי למחקר פילוסופי שלם סביבו. ( כל-כך נסחפתי עד שהגשתי את העבודה שלי סמסטר אחד אחרי. בסוף המאמר אולי אראה לכם משהו שעשיתי שם ). מה שריתק אותי היה העניין שעצם הגדרת הגבול לחלוטין תלויה בנו. אנו יכולים לשחק איתה בצורה רחבה מאוד. הדבר נכון בעיקר מבחינה פילוסופית אך גם במבנה כמו בית. אם ניקח לדוגמא בית פרטי על מגרש, מה הם הגבולות? האם קירות הבית? האם גבולות המגרש? האם השכונה? מבחינה מעשית קירות הבית מפרידים בין פנים הבית לחוץ הבית ומהווים גבול ביניהם. גבול המגרש מהווה הפרדה בין מה שנקרא פנים המגרש וחוץ המגרש וכו'.
המבנה הזה נכון אגב גם מבחינה רעיונית לכל רעיון או מצב, בהתאם לחלוקה שנרצה לחלק את השלם. למשל, ארץ מוצא יכולה להיות גבול המגדיר מה ( או מי ) נמצא בחוץ ומה בפנים, משני צדיו. כך גם כל מדד אחר שניקח כגבול כמו דעה, צבע, מצב כלכלי וכו'.
הדבר המפתיע הוא שהגבול יכול להפוך מקום בעל רוחב שבו קורים דברים. והמפתיע עוד יותר, שבמקום הזה קורים בדרך כלל דברים מעניינים ואפילו יפים ,למען האמת, באופן טבעי. (בתור תרגיל אפשר לחשוב על "בני תערובת" ויופיים הידוע בדרך כלל).
גם באדריכלות אזורי הגבול יכולים להפוך למקום. למרחב חדש המאפשר דברים ייחודיים. ואם תבדקו זאת איתי לרגע, תראו שבדרך כלל כולנו אוהבים את האזורים הללו. ולמה אני מתכוון? בואו ניקח את קירות הבית כקווי גבול. הנה כמה דוגמאות:
חלון צרפתי – חלון בולט שהופך את הגבול (הקיר) למקום מיוחד שנעים להיות בו, מקום שמערבב קצת פנים וקצת חוץ כי הוא בולט החוצה ומאפשר לנו לשבת קצת מעבר לגבול, על הגבול, ולהיות קצת בפנים וקצת בחוץ. הגבול מקבל נפח והופך להיות חלל קטן. רובנו אוהבים מאוד חלונות כאלו.
מרפסת מקורה – גם פה נוצרת הרחבה של גבול הבית למקום בפני עצמו שבו הפנים והחוץ מתערבבים. מרפסות כאלו יכולות להיות קסומות מאוד, ולערבב במינונים הנכונים את הפנים והחוץ, וכך לתת לנו הרגשה בטוחה מצד אחד ופתוחה מצד שני. רוב בני האדם אוהבים מאוד , באופן טבעי, לשבת במרפסות כאלו.
פטיו או חצי פטיו – גם מקרה זה משחק עם הגבולות של המבנה, בצורה אחרת אמנם, (לא קירות המבנה אלא צורתו) כדי לערבב בין הפנים והחוץ ולשחק עם הגבולות.
קיר נישות – בדומה לחלון הצרפתי הופך הקיר החוצץ בין החללים להיות ישות בעלת נפח ויכולת אחסון וכו'. בדרך כלל כולנו אוהבים נישות בנויות כאלו. קירות שהפכו להיות מקומות בפני עצמן.
עליות גג – רובנו מאוד אוהבים עליות גג אינטימיות. עליות גג הן למעשה הגבול העליון של הבית, הגג, שהפך להיות מקום בפני עצמו. עליית גג. הגבול העליון של הבית.
אלו הן רק מספר דוגמאות פשוטות לרעיון הזה אך הן פותחות את הראש למחשבה מהו גבול ומה אפשר לעשות איתו כדי שיהיה מקום בפני עצמו, עם הערך המוסף הייחודי והאפשרי רק לו. (מחשבה: דמיינו גבולות בין מדינות כחלון צרפתי או מרפסת מקורה…)
ולסיום, הנה מה שהבטחתי, משהו מההגשה באותו פרויקט בלימודים. שיר.
אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים מָצָאתִי חֲתִיכָה שֶׁל גְּבוּל
תְּקוּעָה בַּבֹּץ.
שָׁטַפְתִּי אוֹתָהּ וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ
עִם הַכְּבִיסָה.
מִיָּמִין תָּלִיתִי אֶת הַלְּבֵנִים
וּמִשְּׂמֹאל אֶת הַצִּבְעוֹנִיִּים.
חורף 99 – 2000.
